הערב יתקיים ביישוב אלעזר, טקס הכנסת ספר תורה בביתם של דוד ובברלי יעקובסון, ספר התורה יוכנס לבית הכנסת ביישוב.

ספר התורה טומן בחובו, סיפור הצלה מופלא מזוועות השואה, מתלאות הדרך שעשה אל הקהילה היהודית באוסטריה, ועד הגעתו לארץ ושיקומו הייחודי.

דוד יעקובסון מאלעזר, לא חלם להיות חלק מסיפור מופלא שכזה, של הצלת ספר תורה שניצל באורח נס משואת אירופה. שלב אחר שלב, הוא מספר ל'קול חי' את הסיפור המופלא:

"בחודשים האחרונים הוזמנתי לעסוק במחקר אקדמי באוניברסיטה בעיר גראץ הנמצאת בדרום אוסטריה. במהלך ביקורי התכופים שם ביקרתי לא מעט בבית הכנסת ובקהילה היהודית הקטנה שבעיר. בית הכנסת נבנה מחדש לפני כ15 שנים, באתר בו היה בית הכנסת הישן שנשרף בליל הבדולח בתרצ"ט (1938). לקהילה אין רב מזה זמן. התנדבתי לשמש בעל קורא, ש"צ, ואף הוזמנתי להעביר סדרה של שיעורים\הרצאות בנושאי יהדות. לשיעורים אלה מגיעים גם לא-יהודים רבים".

"באחד מביקורי במשרד הקהילה ניגשה אלי המזכירה (אינה יהודיה) עם חבילה עטופה ושאלה אם אוכל להסביר את תוכנה. את החבילה הביאה למשרד אשה מבוגרת שסרבה להזדהות, מסרה אותה לידי המזכירה והסתלקה מיד ללא אומר ודברים".

"פתחנו את החבילה וראיתי יריעות של ספר תורה מפויח, ללא "עצי חיים". גללתי את היריעה לכל אורכה, ומצאתי שכל ספר בראשית ופרשת שמות חסרים. היריעות מתחילות בפסוק "והבאתי אתכם אל הארץ" – לשון הגאולה החמישית שבתחילת פרשת וארא".

"למותר לציין שהתרגשתי מאד", אומר יעקובזון, "הצעתי לנשיאת הקהילה לאפשר לי להעלות את הספר לארץ, לשקמו למצב שימוש מלא, ולדאוג שימלא שוב את ייעודו המקורי כספר תורה הנקרא בציבור. הצעתי נתקבלה תוך אנחת רווחה. לקהילה ארבעה ספרי תורה שמישים ואין ידה משיגה לדאוג (לא טכנית ולא כספית) לשיקום הספר. הקהילה בוינה (אליה מסונפת הקהילה הקטנה של גראץ) לא גילתה התלהבות לקחת אחריות לשיקום הספר. הבאתי את הספר לארץ, והוא שיקום והשלמה במכון "אות" בירושלים".

"על פי מה שנודע לי, ספרי התורה ניצלו משריפת ליל הבדולח בחרוף נפש ע"י חברי הקהילה. לאחר מכן הובאו למשרדי הקהילה שם המשיכו חברי הקהילה להתפלל עד לחיסול הקהילה בשנת תש"א (1941). על פי נתוני יד ושם נספו בשואה כ2200 יהודי גראץ, ורק פחות ממאה ניצלו. משרדי הקהילה נתפסו ע"י "נוער היטלר" ותשמישי הקדושה נשדדו או הושלכו למרתף (חלקם נמצאו במקום לאחר המלחמה)".

מה עוד ניתן ללמוד על הספר?

"הספר אשכנזי (נכתב באותיות על פי מרן הבית יוסף). סגנון אותיותיו מעיד על כך שנכתב לפני פרסום ה"משנה ברורה" (תרס"ו), שכן ה'חפץ חיים' קיבע מחדש צורתן של מספר אותיות (ר' משנה ברורה או"ח סימן ל"ו) וקביעותיו התקבלו בכל קהילות אשכנז".

"הספר כתוב היטב על קלף משובח ביד אומן ותלמיד חכם. הדיו משובחת ועמדה בפגעי הזמן והתלאות".

"כמצוין, הספר מפויח וכנראה היה בשרפה – כנראה זו של ליל הבדולח. מה שמחזק את השערת השרפה הוא מצבה של היריעה בפרשת אמור (פרשת המועדים) שהיא מקומטת ומיובשת במיוחד, מה שמעיד על חשיפה לחום גבוה. ניתן לשער שהספר היה גלול במקום זה בעת השרפה, ואולי שימש בקהילה כספר של החגים".

"הספר היה עטוף במעיל עליו כתוב "זו נדבה לכבוד התורה האשה מ' חוה שטאדלר שנת תרנ"ז (1896-7) לפ"ק". אולם איננו יכולים לקבוע בודאות שזה המעיל המקורי של הספר", מסיים יעקובסון.

כאמור, ספר התורה עבר שיקום ותיקון והוא יוכנס ברוב פאר והדר, הערב לבית הכנסת ביישוב אלעזר.